בית המכס נתב"ג לוד נ' מרדכי

החלטה

בשלב הטיעונים לעונש המאשימה טענה שיש להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס (פרוט' עמ' 6 ש' 1 ו- 2). כמו כן, המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בדרך כלל כולל מאסר בפועל שנע בין חודשיים לארבעה חודשים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות כספית (פרוט' עמ' 5 ש' 30 – 31).

הנאשם טען שיש להימנע מהרשעתו בדין וכי יש לאמץ את המלצות שרות המבחן. כמו כן, הגיש טיעונים משלימים בכתב לעניין סוגיית אי ההרשעה והמאשימה הגישה תגובה לטיעונים אלה. היום נתתי החלטה שעל הנאשם למסור תשובה לתגובת המאשימה.

בנוסף, לאחר עיון בטענות הצדדים סברתי שמן הראוי לקבל טיעונים משלימים בכתב מטעם הצדדים לגבי הוראות החיקוק שבהן הודה הנאשם. הוראת החיקוק שבה מופיעה ההוראה העונשית, מתוך מכלול הוראות החיקוק שיוחסו לנאשם, היא סעיף 42 לתקנות המכס תשכ"ו – 1965, ואשר לפיו :

"העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – קנס 500 לירות או ששה חודשי מאסר".

באת כוח המאשימה תגיש טיעונים משלימים בכתב עד ליום 20.3.2013 לתיק בית המשפט וישירות לבא כוח הנאשם, ובא כוח הנאשם יגיש תגובה עד ליום 24.3.2013 לבית המשפט וישירות לבא כוח המאשימה, לגבי הנושאים שלהלן :

א.מה שיעור הקנס המקסימאלי המעודכן להיום בשקלים חדשים, לפי תקנה 42 לתקנות המכס ? הצדדים יבהירו מהו הבסיס המשפטי לקביעת שיעור הקנס המעודכן ;

ב.תקנה 42 לתקנות המכס עניינה עונש של "קנס או מאסר". האם בית המשפט מוסמך להשית את שני הרכיבים האמורים יחדיו (היינו גם קנס וגם מאסר) או שמא עליו לבחור רכיב אחד מתוך השניים ?

מובהר בזאת, שאין בהוראה לקבלת טיעונים משלימים בכדי לגרוע מטענותיו של מי מהצדדים,

כפי שאין בה משום הבעת עמדה לעניין השאלה באם הנאשם יורשע בדין במסגרת גזר הדין, או לא.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה בדחיפות לצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: